דיכאון אינו חולשת רצון. הוא עשוי להתבטא בעצב או בריקנות, אך גם בעצבנות, בנסיגה, בעייפות ובאובדן עניין במה שהעניק משמעות או הנאה.
סימנים אפשריים
- מצב רוח ירוד או עצבנות מתמשכת.
- אובדן הנאה ועניין.
- שינוי בשינה, בתיאבון או באנרגיה.
- קושי ריכוז ואיטיות או תסיסה.
- תחושת אשמה, חוסר ערך או ייאוש.
- מחשבות על מוות או פגיעה עצמית.
כיצד מבינים אותו?
גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים עשויים להשתתף בדיכאון. לעיתים הוא מגיע לאחר אובדן או לחץ, ולעיתים אין סיבה אחת ברורה. מה שחשוב הוא ההשפעה של התסמינים ומשכם, לא עד כמה האדם "ראוי" לעצב.
הטיפול
קיימים טיפולים נפשיים יעילים, וייתכן צורך בייעוץ רפואי ובטיפול תרופתי בהתאם לחומרה. הטיפול עוזר להשיב פעילות בהדרגה, להבין דפוסי חשיבה ומערכות יחסים, ולעבד חוויות שתרמו לכיבוי.
לעיתים הדיכאון הוא נסיגה מעולם שנראה כואב או מאכזב, או הפניית כעס וביקורת כלפי העצמי. הבנה זו אינה מבטלת את חשיבות הפעילות, השינה והתמיכה המעשית.
כשיש מחשבות אובדניות
יש להתייחס אליהן ברצינות ולפנות מייד לגורם חירום או לשירות בריאות מקומי. אתר זה אינו מספק שירות חירום ואינו תחליף להערכה ישירה.